קוסא

קוּסָאm. (preced.; cmp. קָצֶה) cut off corner, small remote place. Taan.24a דיירנא בק׳ רחיקא (דחיקא) Ms. M. 2 a. ʽEn Yaaḳ. (ed. בקוּסְטָא; Ms. M. 1 בדוכתא; Ag. Hatt. בקוצא, v. Rabb. D. S. a. l. note) I live in a remote (or poverty-stricken) place.(Yalk. Koh. 973 קוסיא, read: קיסיא, v. קִיסָא.